סיפור בהמשכים-ארמון הזכוכית (פרק ב')

בס"ד

שלום וברכה!

ופתאום..
נסדק סדק בקיר. ומה הוא רואה??.
עולם חדש שלא הכיר. מכוניות, אנשים, חנויות,מדרכות,ילדים משחקים ועוד.
והוא תוהה. הייתכן?? אנחנו בני המלך לא מכירים כלום, חוץ מארמון הזכוכית שאנו חיים בו.
כועס ונרגז נכנס לחדרו . לא אכל ולא שתה.
העוזרת התפלאה, המגש נשאר מלא, הבן של המלך לא נגע באוכל.
העוזרת רצה מבוהלת אל אמו, המלכה, ואמרה :" נראה לי שהבן שלך חולה, לא אוכל ולא שותה"(לבני המלך היו שלושה עצים שלפי לבלובם ופריחתם האימא ידעה את מצב הרוח של בניה).
המלכה ניגשה

לעץ, וראתה שהוא נבול ועליו נשרו. מודאגת, עלתה לחדר של בנה לברר מה קרה.
ניסתה לדובב אותו. "מה קרה בני??" "כואב לך משהו??".
"לא אימא. לא כואב לי כלום, אני כועס שסגרתם אותנו, את ואבא, בארמון הזכוכית בלי שנכיר עולם".
"אני רוצה לצאת ולראות את העולם" אמר הבן בנחישות.
אימו ניסתה להוריד אותו מהרעיון, ולספר לו כמה מסוכן בחוץ. והוא נשאר בשלו. "אני יוצא לראות עולם".
בלב כבד, ארגנו לו תיק עם הציוד הנדרש. ברכו אותו בדרך צלחה. והוא יצא לדרכו.
עלה על הסוס ונופף לשלום, למלך, למלכה ולאחיו.

המשך יבוא